מערכת מודולרית- מערכת שניתן לפרק אותה למס' מערכות בצורה מובנית ולהחליף חלק מהמרכיבים שבה. (מחשב זה מערכת מודולרית, גוף האדם לא)
יתרונות המודולריות:
א. בשלב פיתוח המערכת:
§ המודולריות נותנת אפשרות לעבוד ולפתח יותר מהר את המערכת.
§ התמחות- לכל חלק במערכת יש מומחה.
§ Reuse- שימוש חוזר במוצר שפותח (ההפך ממחזור)
§ רכיבי off the shelf (מן המדף)- שימוש ברכיבים קיימים וחיבורם לפיתוח חדש
ב. תחזוקה:
מחשב נייד§ אבחון- התחזוקה היא קלה, לא צריך אנשים גאונים או מומחים בתחום, קל מאוד לאבחן ולתקן תקלות
§ תיקון- קל מאוד לתקן, אין זמן השבתה
§ מניעה (יתירות)- ניתן לבצע גיבוי
ג. עלות תועלת: אנו מעונינים שהמע' תיתן ביצועים טובים מבחינת התועלת
§ סילום (Scalability)- עלייה בסולם, מתחילים בקטן וכשמתפתחים משקיעים יותר ומתרחבים
§ שדרוג- ניתן להאריך את חיי המחשב (בניגוד למכונית) ולהוסיף לו תכונות
§ Customization (התאמה)- ניתן להתאים את המערכת לצרכים האישיים שלי.
חסרונות המודולריות:
א. התמחות- לעיתים ניתן לראות בתחומים שונים התמחות יתר. (הרופא מול הסטארט אפ)
ב. כפילויות (Duplication)- ריבוי חוטים במע' שונות שכולם מיועדים לאותה מטרה
ג. Standardization- צורך בגיבוש תקנים שונים. התקנים מביאים לבינוניות.
מערכות מידע לשליטה בארגון:
4 מער' בסיסיות המאפשרות לשלוט בארגון:
1. מערכות תפעוליות (TPS)- מצויות ברמה הנמוכה ביותר (כספומט)
2. מערכת ניהול מידע (MIS)- מאפשרת לדעת מה קורה ברמה הניהולית (בסופר אנו רוצים לדעת כמה מכרנו)
3. מערכת תומכת החלטה (DSS)- מנחה אותנו כיצד לפעול על סמך ביקוש והיצע
4. מערכת מנהלים (EIS)- מעדכן את הנתונים מתוך המערכת התפעולית והניהולית וגורם לארגון לא להיות כל כך היררכי.
תופעה נפוצה – גישה רחבה יותר של נתונים דיגיטליים למערכות ממוחשבות:
א. מסופי מידע (ברקוד)- הצגת המידע בצורה דיגיטלית
ב. מענה קולי- נתונים רבים שנכנסים ויוצאים אל המערכת וממנה דרך המחשב
ג. יכולת לאפשר למערכות של ארגונים שונים לדבר זה עם זה
ד. קיוסק מידע- יותר ויותר דברים נעשים ע"י הלקוחות עצמם (כספומטים למשל)
ה. אינטרנט- רשת פנימית של ארגון
ו. קמעונות- מכירה וקניה קמעונאית דרך אתרי אינטרנט.
בעיית ה- Shifting (דוגמת צים):
הבעיה היא עלות, זמן, נזקים ועוד. כדי לספק פתרון נכון לבעיה צריך לדעת במה להתמקד וממה להתעלם. הפתרון צריך להיעשות בשלבים:
שלב ראשון- הקמת מערכת דלה ופשוטה- TPS.
שלב שני- הרצת המערכת הפשוטה במשך תקופה מסוימת ואז הכנסת משוב לתוך המערכת- MIS.
שלב שלישי- שימוש באלגוריתם על מנת להפוך את המערכת לתומכת החלטות. הפיכת המערכת לממוחשבת- DSS.
מודל עסקי- Arena:
ניתוח אסטרטגי- איומים והזדמנויות
ייצוג הניתוח צריך להיות חזותי:
§ אסרטיביות- התבוננות בזירה והחלטה כיצד לתקוף
§ סלקטיביות- רמות שונות להתבוננות:
1. היררכיה- הבכיר רואה את המפה כולה, הזוטר רואה את החלק הנוגע איליו בלבד
2. פונקציונאליות- לכל אחד פונקציות אחרות החשובות לו ולתפקידו
§ יצירתיות- ייצוג הניתוח בתמונה הופך את האדם ליצירתי יותר.
הצגת הדברים בצורה מובנת:
§ ייצוג מובנה טוב לניתוח. מאפשר לראות קשר בין גורמים שונים בזירה
§ ניהול המידע:
1. פילטרים- סינון המידע הרב
2. שימוש בפתרון- צריך לדעת את הידע שיש ברשותנו ולדעת על מה לרשום פטנט, פטנט = כסף.
§ ניהול על פי חריגים- למנהל אין זמן להקדיש לכל בעיה את אותה תשומת הלב.
התפתחות שפות:
Pictogram- רישום ע"י ציור
Ideogram- רישום של רעיון (לב מבטא אהבה). מביא למצב שבו יש שפה כה גדולה שרוב האוכלוסייה אינה מסוגלת להתמודד עמה, בנוסף הדפוס אינו מסוגל לעבוד עם כמות כל כך גדולה של סמלים. השפה הזו היא מעכבת
Audiogram- רישום הצליל של הצורה, מוגבל מבחינת השפות
התפתחות מספרים:
בהתחלה הייתה שיטתה של גיאומטריה, שלא מאפשרת התפתחות מחשבתית. לאחר מכן עברו לשיטה הלטינית שהיא שפת אינטרקציה שבאמצעותה ניתן להמציא שפות חדשות בהן נתקשר.
התפתחות חזותית:
בהתחלה הומצאה תורת הגרפים (אויילר) שעל פיה הגרף בנוי מנק' וקווים המחברים ביניהם. הגרף מתאר היטב את הקשרים בתוך הקבוצה. לאחר מכן הומצאו הדיאגרמות ון המתארות קשרים בין הקבוצות. לבסוף שתי השיטות מוזגו לשיטה אחת שנקראת Higraphs (הרל) שבה ניתן לתאר קשרים בתוך ובין קבוצות.Arena Formalism Vocabulary:
שפה פורמלית גרפית שבה מוצג המודל העסקי. בשפה זו יש להגדיר אובייקטים של הזירה העסקית כגון פירמות של שוק מסוים על ענף ספציפי בעץ, אובייקטים אלו צריכים להיות מוקפים במלבנים. על מנת לתאר את הסביבה העסקית יש להציג קשרים בין האובייקטים. קיימים שלושה סוגי קשרים בסיסיים:
1. קשר עסקי
2. שליטה בקבלת החלטות
3. זרימת מידע
מיפוי הזירה יעשה על ידיי Syntax- "תחביר", איך לבנות משפטית מערכת ערך- הסתכלות כוללת על המערכת כך שתשרת את האינטרסים שלי.
סגנון- כמה שפחות פרטים. לתאר דברים בדרך חסכונית.
מערכות תומכות החלטה:
ישנם 2 מודלים העוסקים בקבלת החלטות:
1. קבלת החלטות אופטימלית (Optimizing)- בדיקת כל האופציות, חלוקת ציון לכל אופציה ושקלול הציון וכך מגיעים להחלטה הטובה ביותר
2. קבלת החלטות בצורה של סיפוק (Satisfying)- הגדרת דרישת מינימום, מעבר על החלופות ובחירת האופציה הראשונה שעוברת את המינימום.
המודל המקובל הוא קבלת החלטות בצורה של סיפוק. הסיבה היא שקבלת החלטות בצורה אופטימלית גוזלת זמן רב, בנוסף בצורה אופטימלית ישנו מספר רב של חלופות וזו גישה לא רציונלית בד"כ.
מודל נוסף הוא המודל של פארטי. במודל זה תופס עקרון ה- 20, 80. עקרון זה אומר כי 80% מההחלטות נעשות ע"י סיפוק על מנת לעשות החלטה מהירה ואילו 20% מההחלטות נעשות בצורה אופטימלית.
ריבוי שיקולים:
????
תהליך בניית מערכת תומכות החלטה:
במקבל החלטות בודד:
1. זיהוי התכונות העיקריות. יש לזהות משתני (תכונות) מפתח שהם הקריטיים ולהתייחס אליהם.
2. כל תכונה תתורגם למדד הניתן למדידה.
3. הגדרת המשתנים על פי זמינות המידע.
4. בניית המודל:
§ איפוס משתנים- התאמת הפונקציה לנתונים
§ חיזוי- רק על דברים ונתונים אי ודאיים
§ רגישות המערכת- בדיקה לאילו גורמים המערכת רגישה ומה יקרה אם הם ישתנו
(Key Attributes -> מדדים -> משתנים -> בניית המודל -> Tuning ->חיזוי -> ניתוח)
במקבל החלטות קבוצתי:
לכל אחד בקבוצה דעה ורצון אחר. כ"א רואה את הדברים מנקודת מבטו.
מבצעים התאמה בין הדעה לעוצמה של אותו גורם במערכת קבלת ההחלטות. (לדוגמא- הדעה של אנשי ייצור מוערכת ב 8 ועוצמתה ב9, משמע הם בקיאים מאוד בתחומם). לעיתים העוצמה נמדדת ע"י מעמד ולעיתים ע"י מקצוע (עובד זמני מול סמנכ"ל).
במודל עוצמה-קוטביות מחשבים 3 גורמים:
א. דעת הקבוצה (מה כולם חושבים על הנושא)
ב. עוצמת הקבוצה (עוצמה שווה בקיאות בנושא)
ג. הקוטביות בקבוצה (האם הקבוצה מגובשת או מקוטבת בנושא)
הנוסחה לדעת הקבוצה:
הנוסחה לעוצמת הקבוצה: סכום העוצמות.
הנוסחה לקוטביות: המרחק בין הדעה לעוצמה של כל חברי הקבוצה.
Polarity Seeking- אדם שאוהב קוטביות ומוכן לשלם למענה
Polarity Aversion- אדם ששונא קוטביות ומוכן לשלם למען גיבוש ואחדות
הקוטביות גורמת להבעת דעות מנוגדות. יש בה יצירתיות ולכן עולים בה רעיונות שבד"כ לא עולים במקרה של גיבוש דעות.
התהליך הוא כזה שבתחילה נעדיף את הקוטביות ובסוף נרצה להגיע לקוטביות נמוכה ולקבלת קבוצה מגובשת. לדוגמא במו"מ הקוטביות באה לידי ביטוי בשני גורמים:
1. פתרונות יצירתיים
2. שימוש במשאבים ויצירת קיטוב אצל היריב.
אחת הדרכים לנצח במו"מ היא לקטב את הצדדים ואח"כ להביא להקטנת הקיטוב ולגיבוש בדעות.
Excel – גיליון אלקטרוני:
הכניסה של האקסל יצרה את המושג KILLERAPPLICATION . ה-PC במשך שנים רבות היה Nice to Have , ברגע שהופיע האקסל הוא היה יישום כל כך חזק שחברות רכשו PC רק בשביל שיוכלו להשתמש בו.
יישומים:
1. עוזר בניתוח פיננסי. כשרוצים לקנות מניות של חבר מסוימת יש לנתח דוחות כספיים.
2. כשרוצים הלוואה מהבנק יש להראות יכולת החזר. עדכון הבקשה נעשה על ידי גיליון אלקטרוני.
3. כשרוצים להנפיק חברה, יוצאים עם פרוספקט למשקיעים שמציג את החברה. תוכנית עסקית תלויה בגורמים נוספים כגון נפילת הבורסה ויש לעדכנה בזמן אמת, לפיכך האקסל הוא כלי יעיל לביצוע ההנפקה.
האקסל מחולק לתאים כך שבכל תא ניתן לרשום מספר או טקסט.
§ חשוב לשים מדד באמצעותו ניתן לבדוק את נכונות הנתונים
§ ניתן לקבוע פורמט ולקבוע גודל וסוג כתב, איך הוא יוצג, איזה יחידות, תאריכים, איך תוצג הספרה וכד'.
§ Direct Manipulation – ניתן לגרור או להעתיק תאים.
§ $ מקפיא את הנתון – משאיר אותו כמו שהוא. הדולר מקפיא את מה שרשום אחריו
§ לא לכלול מס' או אחוזים בנוסחאות, כל נוסחה צריכה לכלול רק כתובות.
Database Management Systems:
כיום רוב המידע נשמר במחשב ויש צורך לשמור אותו על בסיס נתונים מרכזי אחד. בעבר נשמרו הנתונים ע"ג מערכת ניהול קבצים.
בתוך מערכת בסיסי הנתונים יש שלושה מודלים שהדומיננטי והנפוץ שבהם הוא הטבלא, הוא אמין אך מגושם ומגביל אותנו במספר נתונים.
מודל הטבלה- כל טבלה שייכת למסד נתונים אחד, ולכל טבלה יכולים להיות שדות רבים. כל שדה הוא מסוג אחד, יכולים להיות הרבה שדות מאותו סוג.
סוגי שדות:
§ מספרים (אוטומטי)- מס' שגדל מעצמו, להבדיל ממס' שאנו נותנים לו ערך (כמו ת.ז.)
§ Text- תיאור קצר (שם, רחוב, עיר, מקצוע וכד')
§ Data/Time- זמן/תאריך
§ Yes/No- שדה בוליאני המקבל שני ערכים
§ Memo- הערות חופשיות כמו מאורע חשוב או תזכורת כלשהי, יכול להיות פיסקה או שתיים לעומת טקסט
§ Object- מסד נתונים ע"פ נושא מסוים, ע"פ אובייקט.
§ Key- מפתח, כלי לזיהוי רשימה. למשל מפתח של ת.ז. לזיהוי אנשים, בברקוד לזיהוי פריטים בסופר וכד'. לעיתים יהיו מספר מפתחות לקובץ מסוים.
§ בבסיס נתונים אסור לעשות כפל מידע
§ המפתח מזהה רשימה באופן חד ערכי
§ בשדה מפתח חייבים למלא את הפרטים
מחזור החיים של בסיס הנתונים:
1. תצוגת עיצוב (Data Definition Language – DDL) להגדרת המידע (קשרים טקסט, סוג וכד'). בשלב זה נגדיר קבצים ובתורם נגדיר שדות, לכל שדה ניתן סוג (מספר, טקסט וכו') ופורמט (איך להציג תאריך, ערך מטבע וכו') ואח"כ נגדיר מפתח לקובץ ואת הקשרים בין הקבצים ולבסוף נקבל סכמה- קובץ הפרטים על הטבלאות השדות וכו'…
2. תצוגת גיליון נתונים (Data Manipulation Language – DML) להכנסת נתונים למסד הנתונים. ממלאים את השדות השונים. אין חובה למלא את כל השדות רק את שדות המפתח.
שעון ידCorrectness- בדיקת נכונות הנתונים שהכנסנו, לדוגמא- לא מאפשר להכניס בשדה טלפון שם של אדם.
Authorization- אבטחת מידע, מונע מאנשים שאינם מורשים נגישות למידע מסוים.
Output- יכולת להשתמש בנתונים, ולהחליט איזה דוחות נתונים המערכת מאפשרת להוציא.
Filter- הצגת הנתונים החיוניים בלבד.
Virtual- שדה בו מרוכזים נתונים חיוניים, זהו שדה הנוצר כתוצאה מחישובים שונים.
מחסן מידע (Data Warehouse):
בד"כ עסקים מתחילים בקטן ומתרחבים ואז נתקלים במס' בעיות. ההתרחבות יכולה להתבצע ע"י קניית חברות קטנות, ולכל חברה יש מערכת הבנויה בצורה שונה ויהיה קושי לקבל מידע על כל החברה. הפתרון הוא ע"י Data Warehouse שהוא ריכוז כל הנתונים ואיחוד המידע ואז הופכים את כל הארגון לעבוד במודל אחיד.
הכלים ש- Data Warehouse נותן לנו:
1. היסטוריה- נותן נתונים לגבי העבר ומאפשר השוואה להווה
2. Security (אבטחה)- הנתונים ברמה התפעולית מוגנים. רק מורשים יכולים לשנות את הנתונים דבר היוצר אנונימיות
3. Response Time (זמן תגובה)- מאפשר הרצת שאילתות (הצגת נתונים מהארכיון ולא מהנתונים ללקוח)
4. Enterprise Wide Information Model- העתקת הנתונים לארכיון בפורמט מסוים
5. Business Intelligence- המטרה היא להיות גדול כמו סופרמרקט ולתת יחס כמו מכולת… מאפשר לדעת איך לבנות את המלאי בכל חנות וחנות ולשם כך צריך לעשות כריית מידע.
6. Visualization- מאפשר לנו להכיר את הקשרים בשוק בו אנו עובדים, המטרה הסופית היא תפירת יחס אישי לכל לקוח בסיף וזאת ע"י ניסיון הסניף וגודלו.
עקרונות בבניית בסיס נתונים:
צורות נורמליות הן מדד לאיכות בסיס הנתונים.
העקרונות הנדרשים:
§ טבלאות הגדלות כלפי מטה
§ מס' עמודות קבוע
מחשב ניידאופן העבודה עם בסיס הנתונים:
שאילתות:
יש שתי שפות של שאילתות. הראשונה היא SQL שהיא מקצועית וחזקה, השניה היא QBE שהיא ידידותית ועליה נעבוד.
הפלט של השאילתה הוא בטבלה. ניתן להרכיב אותה ממיזוג של מספר טבלאות שאנו מגדירים את התכונות והפרטים שאותם נרצה להציג.
השאילתה משמשת להוצאת הנתונים מהמערכת. ניתן ליצור שאילתה לפיה אם מוצר יורד מתחת לכמות מסוימת אז נדע כי צריך להזמין סחורה נוספת. דוגמא נוספת היא ליצור שאילתה שתגרום לכך שמוצרים ששיווקם הופסק לא יופיעו לי בטבלה. שאילתה נוספת היא להציג את כל המוצרים שמתחילים באות מסוימת והלאה- מקל על איתור מוצר מבוקש.
המערכת הזו טובה לעסקים קטנים, משום שהיא מערכת איטית יחסית עם עובדים במס' עמדות רב, רמת האבטחה שלה נמוכה מאוד.
תהליך יצירת השאילתה:
1. יצירת שאילתה חדשה
2. בחירת הטבלאות
3. מושכים את השדות לתוך העמודות
4. מיון, איזה שדות רוצים להציג ואיזה לא
5. איזה קריטריונים לבחירה של הנתונים
6. סדר המיון
7. הפלט- עיצוב הפלט
8. מתן שם לשאילתה.
ארכיטקטורה כוללת- Enterprise System Architectura:
סוגי בסיס נתונים מקצועיים: SQL Server , Magic power Builder, Oracle
קריטריונים לבסיס נתונים חזק:
1. המהירות שהוא יכול לטפל בבעיות- Processing speed
2. אמינות- הזמן הממוצע בין תקלות- Reliability
3. ביזור- יכולת לתת גיבוי ע"י מחשבים רחוקים- Distribution
4. שרת-לקוח, יש שרת שהוא מוגן ואמין- Client – Server
Server 2
Data Warehouse
Server 1
Client
Client
Client
Client
Client
Client
Client
Client
Network Computer
Wap
Blue-tooth
אין לו תוכנות, התוכנות על השרת, המידע בטוח יותר, התחזוקה יותר קלה והמידע זהה בכל מחשב ומחשב.
עבודה דרך טלפון סלולארי, עדכון בלתי פוסק
ניתן להציג שאילתה דרך הטלפון ולקבל מידע על כל מה שנמצא במאגר המידע, השאילתה תוצג באופן אחיד בכל כלי תקשורת בו אני משתמש
CORPORAT NETWORK - INTRANET
INTERNET
מה קיים בארגון:
1. MRP – Material Requirement Planing - תזמון הזמנת חו"ג:
הזמנות חו"ג ע"פ ההזמנות המצויות ביד וע"פ צפי ההזמנות. הבעייתיות היא שעשוי להיוותר פער בין החיזוי לשטח, ועשויות להיווצר בעיות תזמון משאבים. צריך לוודא כי אכן ישתמשו בחו"ג בזמן הגעתם
2. MRP II – Manufacturing Resource Planing- תזמון הזמנת חו"ג ועבודת מכונות הייצור:
אחראית על הזמנת חו"ג ועל שימור המשאבים לשימוש במועד. זו תוכנה המנהלת/מתזמנת את הרכש והמשאבים, יישום החו"ג והפיכתו למוצרים.
3. ERP – Enterprise Resource Planing- תזמון כל הגורמים בארגון:
מערכת הפועלת מלבד על חו"ג ולוגיסטיקה של הייצור גם על משאבי אנוש, מכירות, שיווק ועוד. המערכת הזו שולטת בכל הארגון. מערכות מסוג זה הן כבדות ומסובכות ומסוכנות עבור ארגונים. במערכת מודולרית היא נמכרת כגוף אחד.
מערכת מסוג זה עובדת בגישה של PUSH.
4. SCM – Supply Chain Management- גישה מודרנית הטוענת "אנחנו נפתח את המוצר אך ייצורו ומכירתו וייעשה ע"י גורמים חיצוניים":
במערכת זו הפירמה היא מותג ויצרנים חיצוניים מיצרים עבורה את המוצר. הפירמה מנהלת את דרך הייצור אך בפועל מההיבט היצרני היא לא עושה כלום. כל תהליך העבודה מבוצע ע"י רשת חברות שבראשה עומדת הפירמה ומנהלת את הרשת הזו. זהו מודל עסקי מודרני המאפשר הגעה מהירה של המוצר אל השוק. מודל מבוזר.
ניהול פרוייקטים- Project Management Triangle:
מנהל טוב לא מעורב בפעילות שוטפת אלא בפיתוח עסקי של דברים חדשים. בפרוייקט שלושה שלבים:
1. טרום הפרוייקט (Strategic Gating)- החלטה איזה פרוייקט נכנס ואיזה לא. בודקים את הנתונים הבאים: מדד סיכון, תשואה להשקעה, פער בין הטכנולוגיה הקיימת לנדרשת ותפוקה של צווארי בקבוק. בצורה אחרת, בודקים את הרווח של הפרוייקט. חישוב ההשקעה והתשואה יעשה תוך כדי קביעת שער הריבית. בשער הריבית בוחנים אם ההשקעה משתלמת, ככל שנעלה את שער הריבית ההשקעה תהיה פחות אטרקטיבית.
2. תכנון הפרוייקט (Planing)- שרטוט הפרוייקט, תכנון זמנים, תיאור הפעולות שנעשות בו.
שלבים בתכנון הפרוייקט:
1. הפיתוח הוא באמצעות דרישה של השוק או של הלקוח (Solicited), צורה נוספת היא Unsolicited שהוא פיתוח על פי צפי שלמוצר יש פוטנציאל (שימושי אצל חברות סטארט אפ).
2. Statement Of Work – SOW- תיאור גס של הרכב המוצר, שלב כללי מאוד. על פי הפירוט נחליט עם לגשת לפרוייקט.
3. Work Breakdown Structure – WBS- פירוק פרטני של הפרוייקט. ובמקביל מתרחש גם Component Procedure שהוא תהליך פיתוח המוצר. לכל מוצר מפותח יש פרוצדורה ייחודית לו.
4. Work Packages- הרכיבים הדרושים לתהליך הייצור של המוצר. ובמקביל מתרחש גם Technological Precedence שהוא שלב הגדרת הקדימות הטכנולוגית. כלומר קודם נגמור אחלק ואח"כ נרכיב עליו דברים נוספים.
5. מפת הפרוייקט – PERT.
שלבי תכנון ה- PERT:
א. ביצוע אומדן מאומץ.
ב. חישוב כמות המשאבים הנדרשים למאמץ/תהליך.
ג. תכנון לוח זמנים תוך כדי התאמה ללוח השנה למשך התהליך.
ד. קבלת הנתיב הקריטי לפרוייקט כולו, (למשל זמן הפעילות הארוך ביותר מתחילת הפרוייקט ועד סופו).
3. ניהול הפרוייקט (Management)- יש תכנון ויש את מה שקורה בפועל, יש שוני בעיקר עם יש רמת אי ודאות גבוהה. לפיכך יש ניהול על פי יעדים. בניהול על פי יעדים נקבע יעד מדי שבוע ובודקים עמידה בו, התגמול הוא בד"כ שנתי.
מודל מחזור החיים:
Sow -> Feasibility Study -> Prototyping -> Analysis &Design -> Programming -> Testing -> Integration -> Support
פירוט:
חקר ישימות- Feasibility Study (בדיקה מקדמית של אפשרות ביצוע הפרוייקט):
א. חלופות- לייצר או לקנות, או שאפשר לקחת משהו באמצע וזה מוצר שנקנה אך הותאם לארגון בו אנו עובדים (ERP).
ב. שישה מדדים כללים לבדיקת המערכת:
1. תפוקה- מכירות פחות הוצאות ישירות.
2. הוצאות תפעוליות- הוצאות קבועות בכל מקרה.
3. זמן מחזור- הזמן מתחילת הפעולה ועד סיומה.
4. עמידה בלו"ז- ככל שזמן המחזור קצר יותר כך קשה יותר לעמוד בלו"ז.
5. מלאי- בד"כ זה נטל. במוצרים טכנולוגיים ככל שנאחר בקנייה נקבל משהו זול יותר עם ביצועים טובים יותר .
6. איכות:
א. זמן ממוצע בין תקלות.
ב. זריזות המערכת.
בדיקת המערכת – Testing:
1. בקרת איכות- בקרי איכות שעובדים עבור החברה, לחברה אין את האובייקטיביות בביקורת שלה.
2. Alpha Site- המשתמשים או הלקוחות מבקרים את המערכת, דבר הגורם לכך שדברים רבים מתגלים .
3. Beta Site- המערכת יציבה יותר ומוציאים אותה לקהל רחב יותר שאומנם יתקל בבאגים שונים אך ייהנה מתמיכה רחבה יותר. זו בעצם בדיקה של המוצר בשטח שבה לחברה המייצרת כמעט ואין שליטה עליו.
4. Help-Desk- תמיכה קבועה לצרכנים של המערכת. בעזרת ביקורת זו ניתן לבדוק גם מה הלקוחות מוכנים לרכוש ובאיזה מחיר.
שילוב- Integration:
זהו תהליך הכנסת המוצר לארגון, שלב קריטי בגלל התנגדות העובדים לשינוי.
דרכים להכנסת המוצר:
1. Instant- החלפת המערכת הישנה בחדשה באופן חד פעמי. בעייתי כי אין בטחון שהמערכת החדשה מתאימה. פעולה זו מתבצעת רק במצבים של אין ברירה.
2. Parallel- תקופת הרצה של שתי מערכות במקביל כדי לבדוק תקינות.
3. Pilot- ביצוע ניסוי ורק באם הניסוי מצליח אז מבצעים מעבר מלא למוצר החדש
4. Incremental- מעבר הדרגתי שבו מכניסים פונקציה חדשה אחת למערכת ולאחר תקופה מכניסים פונקציה נוספת. הפיתוח נעשה על פי למידה מהשינויים הקודמים שהוכנסו למערכת, עד שמקבלים מערכת חדשה.
ניתן לשלב בין הדרכים השונים. למשל- ביצוע תקופת הרצה במקביל במבנה פילוט באזור אחד ואז לבצע החלפה של כל המערכת בכל הארץ.
בעיות:
§ עבודה ע"פ שלבים גובה מחיר יקר של זמן. המערכת יכולה לאבד מערכה ככל שעובר יותר זמן.
§ כדי להתגבר על בעיית הזמן מנסים לקצר אותו ע"י פיתוח מינימום או דחיסה
§ מודל המפל- עוד לא נגמר שלב התכנות כבר מריצים בדיקות וכד'. במקרה זה המחיר עשוי להיות יקר, עשויים להיווצר באגים שיעצרו את כל התהליך.
§ השיבושים יכולים להוביל לחיכוכים בין בעלי התפקידים.
מודל הספירלה:
במודל זה חושבים על המערכת כעל דבר לא מוגדר ויוצאים עם גרסה ראשונית. עם קבלת משאבים מהשוק מעדכנים את המערכת. ההתקדמות של הגרסאות גורמת לכך שכולם יתקדמו, אחרת נוצרת תלות.
בד"כ ינסו לצאת לשוק עם גרסה ראשונית הכי מהר שאפשר כדי להשיג פלח שוק ואח"כ בעזרת הלקוחות מתקנים באגים ומשפרים את המוצר.
מושגים נבחרים.. בלה בלה בלה……
Feedback –
שלילי – המערכת יציבה
חיובי – המערכת לא יציבה
מערכות:
TPS - Transaction processing system
מערכת תיפעולית – בסיסית – מבצעת פעולות
MIS – Management Information Systems
מערכת ניהול מידע, לשימוש המנהלים.
DSS – Decision Support Systems
מערכות תומכות החלטה – לדוגמא כמה/מתי להזמין, מודולים שדורשים השבחה קבועה
EIS – Executive information system
מערכות למנהלים, שואבת את הנתונים מתוך המערכת הניהולית והתפעולית, סיפוק מידע עדכני וניתוחו.
מסופני מידע – כל מידע שהיה בעבר בנייר יש אותו בצורה דיגיטלית.
Call Center – מענה קולי
EDI – Electronic Data Interconnect – מאפשר למערכות שונות להזמין לדוגמא ישירות מהספק.
Kiosks – ATM – לקוחות "עשה זאת בעצמך"
Internet –
Intranet פנימי לארגון
Retail – קמעונאות
B to B – ארגונים שקונים מארגונים.
Automatic Management-By-Exceptions – ניהול לפי חריגים, בתור מנהל אין זמן להקדיש לכל בעיה בארגון את אותו הזמן. לכן ניתן בעזרת הנחה אסטרטגית מובנית לבדוק מה לא התממש ולפי זה לדעת במה לטפל.
פתרונות לבעיות:
עקרון ה – 20/80 משולב עם פארטו – 20% עליונים הם החשובים ביותר לכן אופטימיזציה, שאר ה – 80% Satisfising
ARENA Formalism
Vocabulary
Objects: Relations
Market Drugs Buisness
Firm Teva Control
Monopoly/Regulatory Agency Information
FDA
Integration:
Vertical
במקום לספק את המוצר לרשת אחרת, יש קשר לגוף שבבעלות העסק, זוהי אינטגרציה אנכית
Horizontal
אם אני תנובה ואני מוכר גבינות, וגם מספק מוצרי חלב, מבחינת עלויות אין שום בעיה להוסיף מוצרים.
Syntax:
Value Chain: Low à High
מחשב ניידConcise:
Better link to class than objects.
ייצוג יותר חסכוני, יש יצרני גבינות והם משווקות לרשתות שיווק מסוימות
Buisness implies information flow.
Titles on significant arrows.
Relevant Objects only
Intensity Polarity Value model input – IPVM – אינטרסים ודעות לקבוצה, קוטביות קבוצה.
CRM – Customer Relations Managing
DBMS – Database Management System
RDBMS – Relational Database Management System
DataBase LifeCycle – זמן חיים
DDL – Data Definition Language – תצוגת עיצוב – הגדרת שלד ה- DB
DML – Data Manipulation Language – הכנסת תוכן ה – DB
שדה – Field – לשדה יש סוג (טקסט, בוליאני….) שם ותכונות.
רשומה – Record – ברשומה אחת יכולים להיות מס' שדות, רשומה מידע של כל השדות שהוזנו באותה שורה.
טבלה – מורכבת מאוסף של רשומות.
Data Ware House – מחסן מידע/נתונים ארכיון –
שכפול הנתונים לארכיון – מידע היסטורי – השוואה לנתוני הווה.
Security – הגנה על הנתונים התפעוליים – לא לכל משתמש יש נגישות לכל הנתונים.
Response Time – זמן תגובה.
EWIM – Enterprise Wide Information model העתקה בפורמט מסוים (לדוגמא על מנת לדווח בארה"ב , מידע של חברה בינלאומית)
Business Intelligence – תפירת יחס אישי לכל לקוח
Data Mining – לכרות מידע לגבי השוק.
Visualization - להציג את המידע – להכיר את הקשרים בשוק בו אנו עובדים.
Query Management – SQL, QBE
SQL – Structured Query Language – For serious business
QBE – Query By Example – For Fun
ארכיטקטורה כוללת- Enterprise System Architectura:
סוגי בסיס נתונים מקצועיים: SQL Server , Magic power Builder, Oracle
קריטריונים לבסיס נתונים חזק:
5. המהירות שהוא יכול לטפל בבעיות- Transaction Processing speed
6. אמינות חומרה/תוכנה – Reliability – MTBF – Mean Time Between failure – זמן ממוצע בין תקלות
7. ביזור- יכולת לתת גיבוי ע"י מחשבים רחוקים- Distribution
8. שרת-לקוח, - Client – Server , ה – GUI אצל הלקוח, המידע נשמר על השרת.
Front office – הממשק הידידותי שכל CLIENT משתמש
Back Office – הממשק של ה – SERVER
Network Computer - מחשב ללא HARDDISK אלא מחובר ברשת, מקבל ורושם מידע ממחשב רשת.
Wap - עבודה דרך טלפון סלולארי, עדכון אל המכשיר הסלולרי.
Blue-tooth - ניתן להציג שאילתה דרך הטלפון ולקבל מידע על כל מה שנמצא במאגר המידע.
מה קיים בארגון:
5. MRP – Material Requirement Planing –
תכנון הזמנת חומרי גלם נדרשים ע"פ ההזמנות בפועל וכן ע"פ צפי עתידי.
בעיות: עשוי להיות פער בין החיזוי לבין המציאות
תזמון משאבים - יש לוודא כי אכן ישתמשו בחומרים בזמן הגעתם.
MRP II – Manufacturing Resource Planing- כמו MRP בתוספת – ניהול הייצור והפיכתו למוצר, ע"פ חומרי הגלם שנמצאים, זמנים לגבי ייצור כל חלק.
6. ERP – Enterprise Resource Planing- תזמון כל הגורמים בארגון: חומרי גלם, לוגיסטיקה של הייצור גם על משאבי אנוש, מכירות, שיווק ועוד. המערכת הזו שולטת בכל הארגון. מערכות מסוג זה הן כבדות ומסובכות ומסוכנות עבור ארגונים. במערכת מודולרית היא נמכרת כגוף אחד.
מערכת מסוג זה עובדת בגישה של PUSH.
SCM – Supply Chain Management- מודל עסקי מודרני המאפשר אספקת מוצר מהירה. מודל מבוזר. מנוהל ע"י פירמת מותג, הייצור נעשה אצל יצרנים שונים.
ניהול פרוייקטים- Project Management Triangle:
מנהל טוב לא מעורב בפעילות שוטפת אלא בפיתוח עסקי של דברים חדשים. בפרוייקט שלושה שלבים:
4. טרום הפרוייקט (Strategic Gating)- החלטה איזה פרוייקט נכנס ואיזה לא.
ע"פ הרווח של הפרוייקט. ע"פ שער ריבית.
תכנון הפרוייקט (Planing)- שרטוט הפרוייקט, תכנון זמנים, תיאור הפעולות שנעשות בו.
שלבים בתכנון הפרוייקט:
6. הפיתוח הוא באמצעות דרישה של השוק או של הלקוח Request For Product – RFP (Solicited),
צורה נוספת היא Unsolicited שהוא פיתוח על פי צפי שלמוצר יש פוטנציאל (שימושי אצל חברות סטארט אפ).
Marketing Requirement Document - MRD
7. Statement Of Work – SOW- תיאור גס של הרכב המוצר, שלב כללי מאוד. על פי הפירוט נחליט האם לגשת לפרוייקט.
8. Work Breakdown Structure – WBS- פירוק פרטני של הפרוייקט ל HARDWARE ו SOFTWARE
במקביל מתרחש גם Component Procedure שהוא תהליך פיתוח הרכיב. לכל רכיב מפותח יש פרוצדורה ייחודית לו. בד"כ יש נוהל בסיסי לייצור.
9. Work Packages- הרכיבים הדרושים לתהליך הייצור של המוצר. ובמקביל מתרחש גם Technological Precedence שהוא שלב הגדרת הקדימות הטכנולוגית. כלומר קודם נגמור חלק ואח"כ נרכיב עליו דברים נוספים.
10. מפת הפרוייקט – PERT. Program Evaluation & Review Technique
שלבי תכנון ה- PERT:
ה. ביצוע אומדן מאומץ.
ו. חישוב כמות המשאבים הנדרשים למאמץ/תהליך.
ז. תכנון לוח זמנים תוך כדי התאמה ללוח השנה למשך התהליך.
ח. קבלת הנתיב הקריטי לפרוייקט כולו, (למשל זמן הפעילות הארוך ביותר מתחילת הפרוייקט ועד סופו). Critical Path Method - CPM
5. ניהול הפרוייקט (Management)- יש תכנון ויש את מה שקורה בפועל, יש שוני בעיקר אם יש רמת אי ודאות גבוהה. לפיכך יש ניהול על פי יעדים. בניהול על פי יעדים נקבע יעד מדי שבוע ובודקים עמידה בו, התגמול הוא בד"כ שנתי.
מודל מחזור החיים:
Sow -> Feasibility Study -> Prototyping -> Analysis &Design -> Programming -> Testing -> Integration -> Support
פירוט:
חקר ישימות- Feasibility Study (בדיקה מקדמית של אפשרות ביצוע הפרוייקט):
ג. חלופות- לייצר או לקנות, לקנות באמצע התהליך, מוצר שנקנה אך הותאם לארגון בו אנו עובדים (ERP).
ד. שישה מדדים כללים לבדיקת המערכת:
7. תפוקה- מכירות פחות הוצאות ישירות.
8. הוצאות תפעוליות- הוצאות קבועות בכל מקרה.
9. זמן מחזור- הזמן מתחילת הפעולה ועד סיומה.
10. עמידה בלו"ז- ככל שזמן המחזור קצר יותר כך קשה יותר לעמוד בלו"ז.
11. מלאי- בד"כ זה נטל. במוצרים טכנולוגיים ככל שנאחר בקנייה נקבל משהו זול יותר עם ביצועים טובים יותר .
12. איכות:
ג. זמן ממוצע בין תקלות.
ד. זריזות המערכת.
בדיקת המערכת – Testing:
5. בקרת איכות- בקרי איכות שעובדים עבור החברה, לחברה אין את האובייקטיביות בביקורת שלה.
6. Alpha Site- המשתמשים או הלקוחות מבקרים את המערכת, דבר הגורם לכך שדברים רבים מתגלים .
7. Beta Site- המערכת יציבה יותר ומוציאים אותה לקהל רחב יותר שאומנם יתקל בבאגים שונים אך ייהנה מתמיכה רחבה יותר. זו בעצם בדיקה של המוצר בשטח שבה לחברה המייצרת כמעט ואין שליטה עליו.
8. Help-Desk- תמיכה קבועה לצרכנים של המערכת. בעזרת ביקורת זו ניתן לבדוק גם מה הלקוחות מוכנים לרכוש ובאיזה מחיר.
שילוב- Integration:
זהו תהליך הכנסת המוצר לארגון, שלב קריטי בגלל התנגדות העובדים לשינוי.
דרכים להכנסת המוצר:
5. Instant- החלפת המערכת הישנה בחדשה באופן חד פעמי. בעייתי כי אין בטחון שהמערכת החדשה מתאימה. פעולה זו מתבצעת רק במצבים של אין ברירה.
6. Parallel- תקופת הרצה של שתי מערכות במקביל כדי לבדוק תקינות.
7. Pilot- ביצוע ניסוי ורק באם הניסוי מצליח אז מבצעים מעבר מלא למוצר החדש
8. Incremental- מעבר הדרגתי שבו מכניסים פונקציה חדשה אחת למערכת ולאחר תקופה מכניסים פונקציה נוספת. הפיתוח נעשה על פי למידה מהשינויים הקודמים שהוכנסו למערכת, עד שמקבלים מערכת חדשה.
ניתן לשלב בין הדרכים. למשל- ביצוע תקופת הרצה במקביל במבנה פילוט באזור אחד ואז לבצע החלפה של כל המערכת בכל הארץ.
בעיות:
§ עבודה ע"פ שלבים גובה מחיר יקר של זמן. המערכת יכולה לאבד מערכה ככל שעובר יותר זמן.
§ כדי להתגבר על בעיית הזמן מנסים לקצר אותו ע"י פיתוח מינימום או דחיסה
§ מודל המפל- עוד לא נגמר שלב התכנות כבר מריצים בדיקות וכד'. במקרה זה המחיר עשוי להיות יקר, עשויים להיווצר באגים שיעצרו את כל התהליך.
§ השיבושים יכולים להוביל לחיכוכים בין בעלי התפקידים.
מחשב ניידמודל הספירלה:
במודל זה חושבים על המערכת כעל דבר לא מוגדר ויוצאים עם גרסה ראשונית. עם קבלת משאבים מהשוק מעדכנים את המערכת. ההתקדמות של הגרסאות גורמת לכך שכולם יתקדמו, אחרת נוצרת תלות.
בד"כ ינסו לצאת לשוק עם גרסה ראשונית הכי מהר שאפשר כדי להשיג פלח שוק ואח"כ בעזרת הלקוחות מתקנים באגים ומשפרים את המוצר.
